מה מגיע למעביד שמשלם לעובד שלו שנפגע -
מרק לייזרוביץ, עו"ד
במקרים רבים עובדים נפגעים בתאונות שאינן תאונות עבודה, ונאלצים לשהות באי כושר, לעיתים לתקופה ארוכה.
המעביד, המבקש להיות אנושי והוגן עם עובדיו, ואף מחוייב על פי חוק דמי מחלה, משלם להם דמי מחלה, מפחית מימי החופשה שלהם או מתנדב לשלם להם שכר למרות שאין להם זכות משפטית לקבלו.
מהו דינו של מעביד מסוג זה? האם זכאי מעביד כזה לפיצוי עבור השכר ששילם לעובד בהיותו בתקופת אי הכושר?
התשובה לכך היא חיובית לכאורה.
על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), זכאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב .
כלומר - מי ששילם לעובד את שכרו, זכאי לתבוע את מי שגרם לעובד נזק, ולקבל ממנו, ישירות, את הסכום ששולם לתובע כשכר, עד לגבול שבו מי שגרם לעובד את הנזק חייב לעובד בגין הנזק שנגרם.
ניתן דוגמא פשוטה להבהרת התמונה.
נניח שעובד נפל כתוצאה מפגם במדרכה בדרכו לביתו ביום שבת, וכתוצאה מכך היה לא כשיר לעבודה במשך 30 יום.
במהלך תקופה זו שולם לו על ידי המעביד שכר על פי חוק דמי מחלה, הינו - ביום הראשון כלום, ביום השני והשלישי 50% משכרו והחל מהיום הרביעי 75% משכרו.
נניח ששכר היסוד של העובד הינו 5,000 ש"ח, הוא עובד במשכורת ובמשך 22 יומי עבודה בחודש.
שכרו היומי הינו 227 ש"ח (5,000/22).
יוצא שהמעביד נאלץ לשלם לעובד סך של 4,653 ש"ח לפי החשבון הבא:
יום 1 - 0 ש"ח.
יום 2,3 - 50% X 227 ש"ח X 2 ימים = 227 ש"ח.
יום 4-30 - 75% X 227 ש"ח X 26 יום = 4,426 ש"ח.
משכך, ככל שהעירייה (המזיק) תהייה חייבת לשלם לנפגע סכום העולה או שווה ל- 4,653 ש"ח, הרי שהמעביד יהיה זכאי לקבל סכום זה מהעירייה
מרק לייזרוביץ, עו"ד
במקרים רבים עובדים נפגעים בתאונות שאינן תאונות עבודה, ונאלצים לשהות באי כושר, לעיתים לתקופה ארוכה.
המעביד, המבקש להיות אנושי והוגן עם עובדיו, ואף מחוייב על פי חוק דמי מחלה, משלם להם דמי מחלה, מפחית מימי החופשה שלהם או מתנדב לשלם להם שכר למרות שאין להם זכות משפטית לקבלו.
מהו דינו של מעביד מסוג זה? האם זכאי מעביד כזה לפיצוי עבור השכר ששילם לעובד בהיותו בתקופת אי הכושר?
התשובה לכך היא חיובית לכאורה.
על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), זכאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב .
כלומר - מי ששילם לעובד את שכרו, זכאי לתבוע את מי שגרם לעובד נזק, ולקבל ממנו, ישירות, את הסכום ששולם לתובע כשכר, עד לגבול שבו מי שגרם לעובד את הנזק חייב לעובד בגין הנזק שנגרם.
ניתן דוגמא פשוטה להבהרת התמונה.
נניח שעובד נפל כתוצאה מפגם במדרכה בדרכו לביתו ביום שבת, וכתוצאה מכך היה לא כשיר לעבודה במשך 30 יום.
במהלך תקופה זו שולם לו על ידי המעביד שכר על פי חוק דמי מחלה, הינו - ביום הראשון כלום, ביום השני והשלישי 50% משכרו והחל מהיום הרביעי 75% משכרו.
נניח ששכר היסוד של העובד הינו 5,000 ש"ח, הוא עובד במשכורת ובמשך 22 יומי עבודה בחודש.
שכרו היומי הינו 227 ש"ח (5,000/22).
יוצא שהמעביד נאלץ לשלם לעובד סך של 4,653 ש"ח לפי החשבון הבא:
יום 1 - 0 ש"ח.
יום 2,3 - 50% X 227 ש"ח X 2 ימים = 227 ש"ח.
יום 4-30 - 75% X 227 ש"ח X 26 יום = 4,426 ש"ח.
משכך, ככל שהעירייה (המזיק) תהייה חייבת לשלם לנפגע סכום העולה או שווה ל- 4,653 ש"ח, הרי שהמעביד יהיה זכאי לקבל סכום זה מהעירייה
למידע נוסף הנכם מוזמנים לגלוש באתר הבית העוסק בתאונות דרכים ונזקי גוף :
עורך דין לנזקי גוף
אין באמור במאמר כדי להוות יעוץ משפטי.
עורך דין נזקי גוף
עורך דין לנזקי גוף
אין באמור במאמר כדי להוות יעוץ משפטי.
עורך דין נזקי גוף
